#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח. 1 מלוה ופקדון וכד' האם משתלמים ונתבעים בכל מקום?	"המחזיר - בין משיב גזלה, לוה או מחזיר פקדון שקיבל בישוב לא יחזיר במדבר.<p dir=""rtl"">התובע - מלוה יכול לתבוע בכל מקום אפי' במדבר, אבל אבידה ופקדון לא נתנו להתבע אלא במקומן.</p>"	בבא קמא קיח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח. 2 המפקיד אצל חברו וא&quot;ל על מנת לצאת במדבר האם יחזיר לו במדבר ומאי קמ&quot;ל?	"יחזיר לו במדבר, וקמ&quot;ל כשאמר לו שיהיה אצלו פקדון כי הוא יוצא למדבר ואמר הנפקד גם אני יוצא למדבר ואם ארצה אחזיר לך שם, יכול להחזיר לו במדבר. <p dir=""rtl"">(רש&quot;י פי' אפ' שאין זה תנאי גמור שאמר אם ארצה, והרא&quot;ש פי' שלא אמר מפורש אם ארצה אלא נעשה כאומר אם ארצה.)</p>"	בבא קמא קיח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח. 3 שמא ושמא וברי ושמא האם חייב לשלם בדיני אדם ובבא לצאת ידי שמים?	"שמא ושמא דהינו שאין המלוה תובע אותו - בדיני אדם ודאי פטור. בא לצאת ידי שמים, אם אומר שודאי לוה ואינו זוכר אם החזיר חייב לשלם, אבל אם מסתפק אם לוה, פטור אף לצאת ידי שמים.<p dir=""rtl"">אם המלוה טוען ברי והלוה טוען שמא - רב הונא ורב יהודה אמרי חייב בדיני אדם, ברי עדיף. ר&quot;נ ור&quot;י אמרי פטור בדיני אדם אוקי ממונא בחזקת מריה, אבל חייב אם בא לצאת ידי שמים.</p>"	בבא קמא קיח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיח. 4 גנב לדעת ושלא לדעת כיצד יחזיר וכבר לא יתחייב באחריותו (4)?<p dir=""rtl"">['לא ידעו הבעלים בגניבתו ובחזירתו ומנו את הצאן ושלימה היא פטור' האם קאי על רישא דמתניתין הגונב טלא מן העדר והחזירו, או על הסיפא לא ידעו הבעלים וכו'?]</p>"	"רב אמר: לדעת - צריך דעת, ומודה בקרועתא (שניכר שנגנב וניכר שנתוסף), שלא לדעת - מנין פוטר, ומנו את הצאן קאי רק על הסיפא. <p dir=""rtl"">שמואל אמר: לעולם מנין פוטר, ומנו את הצאן קאי על כל המשנה.</p><p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר: לדעת - מנין פוטר, שלא לדעת - אפ' מנין לא צריך, ומנו את הצאן קאי רק על הרישא.</p><p dir=""rtl"">רב חסדא אמר: לדעת - מנין פוטר, ושלא לדעת - צריך דעת, ומנו את הצאן קאי ארישא. ביאר רבא טעמו (ונראה בגמ' שמסכים עמו) הואיל ואנקטה נגרי ברייתא.</p><p dir=""rtl"">(נמצא: לדעת - לכו&quot;ע מנין פוטר חוץ מרב שסובר צריך דעת. שלא לדעת - לרב ושמואל מנין פוטר לר' יוחנן לא צריך אפ' מנין ולרב חסדא בבהמה דאנקטה נגרי ברייתא צריך דעת.)</p>"	בבא קמא קיח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח: 1 'הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי רבי ישמעאל, ר&quot;ע אומר צריך דעת בעלים' במאי פליגי?	"סברו שנחלקו בסלע לדעת {דאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה} - דר&quot;י כשמואל שמנין פוטר ור&quot;ע כרב שבעינן דעת, ובטלה שלא לדעת - דר&quot;י כר' יוחנן שלא צריך אפ' מנין, ור&quot;ע כר&quot;ח שצריך דעת.<p dir=""rtl"">אינו מוכח, דאיכא למימר דכו&quot;ע כרב חסדא, והכא בשומר שגנב מרשותו, ור&quot;ע סבר כלתה לו שמירה ולכן צריך להחזיר לבעלים ור&quot;י סבר לא כלתה לו שמירה ומחזירו למקומו היינו רשות בעלים.</p>"	בבא קמא קיח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיח: 2 הגוזל את חבירו והבליע לו בחשבון האם יצא או לא ובמאי פליגי?	"תני חדא יצא ותני אידך לא יצא. <p dir=""rtl"">סבורה דכו&quot;ע אית להו דר' יצחק שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ונחלקו האם מנין פוטר בגונב לדעת.</p><p dir=""rtl"">אינו מוכח, דאיכא למימר שנחלקו האם איתא לדר' יצחק, אב&quot;א לכו&quot;ע איתא לדר' יצחק ולא פליגי אלא אם הניחו בכיסו ממשמש בהם וידע, אבל אם נתנם בידו יתכן והניחם במקומם ולא ידע, אב&quot;א שניהם שהניחו בכיסו אלא כאן שלא היה שם מעות וכאן שהיה שם מעות.</p>"	בבא קמא קיח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיח: 3 מה לוקחים ולא לוקחים מהרועים (גדיים וגיזות, תפורים וחלב) ומדוע?<p dir=""rtl"">האם מותר לקחת ממנו דבר שבעה&quot;ב מרגיש בו?</p>"	"אין לוקחים עזים וגדיים וגיזין ותלושין שלהם, אבל דבר תפור לוקחים, שקנו את זה בשינוי.<p dir=""rtl"">לוקחים מהם חלב וגבינה במדבר שבעה&quot;ב משאיר להם, ולא ביישוב שצריכים להביא לבעה&quot;ב.</p><p dir=""rtl"">א&quot;ד אמר רב חסדא {בביאור הברייתא} לוקחים מהם ד' מתוך ה' צאן או גיזין וא&quot;ד שאמר ד' מעדר קטן וה' מעדר גדול, וה&quot;מ בכחשיותא, אבל בבריותא שלוש מותר ושתים אסור. כללו של דבר כל דבר שהרועה מוכר ובע&quot;ה מרגיש לוקחים מהם, ר' יהודה אומר בייתות שבעה&quot;ב מרגיש בהם אפ' שנים לוקחים.</p>"	בבא קמא קיח:		
